Big ideas - Blog-in

פרסום גרילה מבריק. מי שעשה אותו, לא למד בשום בית ספר לפרסום

Tue, 23 Feb 2010 04:50:09 -0800

חילוץ רכבים שקועים. פרסום גרילה מעולה, הוא זה שתופס את קהל המטרה שלו, בדיוק במקום הרלוונטי, בדיוק עם המסר הרלוונטי, כשהוא עונה בדיוק לצורך של קהל המטרה הרלוונטי. כמו במקרה כאן. הייתי בטיול עם הכיתה בחולות נתניה. כשלפתע הוא קפץ לי מול העיניים, למרות שהוא כל כך קטן. איזה כיף לראות את זה. אין ספק שהבחור הזה שמחלץ ג'יפים שקועים בחול, לא סתם השקיע ותקע שם את השלט. השלט הזה נמצא גם בדיוק בנקודה, שאין לך ספק ששם, בדיוק שם, רוב הג'יפים נתקעים. ובנקודה זו, למרות שהוא כל כך קטן, כשמישהו יצטרך חילוץ לג'יפ שלו, השלט הזה יהיה הכי גדול בעולם

?היום זה יום שישי ה-13. האם אתם מבוטחים

Fri, 13 Nov 2009 00:00:00 -0800

פעילות גרילה מקסימה של חברת ביטוח שנעשתה בשוויץ. לקחו את יום שישי ה-13 ועליו הלבישו את הרעיון הקריאייטיבי. ביום שישי ה-13 הכל יכול לקרות. תאונות, אימה, אסונות ואפילו עציצים שייפלו עליך פתאום מהשמיים. כשכל זה יתרחש, חס וחלילה, טוב שתהיה מבוטח אצלנו, כי אנחנו חושבים עליך כל יום - גם ביום שישי ה-13

רעיון מפתיע, יצירתי, לא צפוי ומאד רלוונטי ליום הספציפי הזה, לביזנס של
.המפרסם ולפחד של האנשים מהלא נודע ומאמונות טפלות

,אישית, אני לא מפחד מהיום הזה, טפו טפו
.סתם חשבתי שזה אחלה רעיון

גלגולו של רעיון

Sat, 24 Oct 2009 01:21:04 -0800

.בא לך רעיון גדול מהשמיים
.סיפרת אותו לאיש הצוות שלך שהיה לו מה להגיד
.אז תיקנת קצת
,אחר כך הצגתם יחד את הרעיון למנהל הקריאייטיב שלכם
.שגם לו היה מה להגיד. תיקנתם שוב. קצת
.אחר כך הצגתם את הרעיון בישיבה פנימית
.קצת תיקונים מהצד של האסטרטגיה, קצת תיקונים מהצד של הפוליטיקה
.תיקנתם. עוד קצת
,ואז סיפרתם את הרעיון ללקוח. סליחה, למנהלת המותג
.שדרשה לראות את הרעיון לפני הבוס היותר גדול
,כדי שהרעיון יצליח לעבור את הבוס היותר גדול
.תיקנתם על פי מה שהיא חושבת שהוא יאהב
.אחר כך הצגתם סוף סוף לבוס הגדול
.הבוס הגדול תיקן קצת, כי הוא מבין בקריאייטיב
.למחרת שוב תיקנתם, על פי דעתה של אשתו של הבוס העוד יותר גדול
.אחר כך סיפרתם את זה לבמאי
.הבמאי עם האגו הגדול, הציע תיקון קטן
.אחר כך המפיק הציע גם כמה תיקונים קטנים, כדי שהרעיון ייכנס לתקציב
.אחר כך צילמתם
.אחר כך בחדר העריכה, העורך ראה את מה שיצא. הוא תיקן כיווץ והידק
.אחר כך באת אתה והחבר שלך לחדר העריכה לראות מה יצא
.גם לכם היו כמה תיקונים. קטנים
.אחר הגיע מנהל הקריאייטיב. תיקן עוד
.אחר כך באו החבר'ה מהמשרד. תיקנו עוד
.אחר כך בא הלקוח עם הילד שלו
.לשניהם היו תיקונים. אז תיקנו
.וזהו
.ואז זה עלה לטלוויזיה. מזל טוב
.בעצם, עוד לא מזל טוב
.כי למחרת החזירו את הרעיון לחדר הסאונד לעוד כמה תיקונים קטנים
.פשוט, הבוס הגדול הגדול (כלומר אשתו) אמר שלא שומעים כל כך טוב
.אחר כך שוב עלו לטלוויזיה
.וזה הכל

,אז אחרי שכוווווווווווווווווולם התאמצו ועבדו ותיקנו
.חסר לכם שלא תיקנו

מולי, תעשה לי ויראלי

Thu, 22 Oct 2009 15:16:44 -0800

.טוב, בואו נשים את זה על השולחן
.מי שמבטיח לכם שהוא יעשה לכם סרט שיהיה ויראלי, הוא אדם לא רציני
?בלי לפגוע, כן
זה בסדר גמור ואף רצוי לרצות לכבוש את העולם עם סרט, פרסומת, שיר
או כל יצירה אחרת שכולם ידברו עליה, יעבירו אותה מאחד לשני, ישננו אותה, ידקלמו
.אותה ויראו אותה פעם אחר פעם
.אבל מכאן ועד לדעת מראש איזה סרט יהיה כזה, הדרך עוד ארוכה, אין מה לעשות
פשוט, כמו שאף מוסיקאי, לא יודע מראש איזה שיר ילהיט או ירקיד את כל העולם
,או כמו שאף מפיק לא באמת יודע, איזה פורמט טלוויזיה יהיה פצצת הרייטינג הבאה
,או כמו שאף סטארט-אפיסט, לא יודע איזה אתר יהיה הטוויטר או הפייסבוק הבא
.ככה אף רעיונאי, לא באמת יודע, איזה סרטון יהיה ויראלי ואיזה לא
.אם זה היה ככה, כולנו היינו מיליונרים
.צר לי לאכזב, אבל ניתן לומר על סרט שהוא ויראלי - רק בדיעבד
.רק בדיעבד אפשר לדעת אם זה באמת עבד
,בתי הקברות מלאים ברעיונות שאמרו עליהם שהם יהיו ויראליים
,במהלכי שיווק שאמרו שהם ייצרו באזז
.במילים וביטויים שהיו בטוחים שהם יהיו מטבע הלשון הבאה
,אין קופירייטר או רעיונאי שלא היה בטוח, לפחות פעם אחת
,במהלך הקריירה שלו, שהביטוי שהרגע הגה
.יהפוך למטבע לשון ויראלית שכל המדינה תדקלם
.הקוד של רעיונות ויראליים, הוא קוד סודי
.לא חושב שיש מישהו בעולם שפיצח את הקוד הזה
.אבל אל ייאוש. כמו בחיים, גם ברעיונות גדולים, יש משקל רב לגנטיקה
.בכל הרעיונות הויראליים מתקיימים לנצח כמה תנאים שגורמים להם להיות כאלה
,כן, זה מוזר, אבל יש כמה עקרונות, דברים, תנאים וערכים שחוזרים על עצמם
.ונמצאים בכל סרט שמייצר באזז
?רוצים לדעת מהם
.קדימה. בשביל לנצח, צריך לנתח
,קחו דף ועט, צפו בסרטון הבא (כמה פעמים) ונסו לחשוב
.מהם המכנים המשותפים לכל הרעיונות המדהימים שמככבים שם
.לא הצלחתם? תראו אותו שוב. מבטיח לכם שיש כמה כאלה, לא רק אחד
עדיין לא הצלחתם? חפשו ביוטיוב סרטונים ויראליים שלמים ונסו
:לרשום מה הופך אותם לכאלה. יאללה, קליק

הקשר הטלפתי המופלא, בין מל ומישל, עולם הפרסום ומד וורלד

Sun, 18 Oct 2009 09:26:13 -0800

.שבוע שלם חיפשתי את הפיתרון
  ,איך הופכים רעיון בנאלי של אנשים שנותנים ידיים
,לרעיון מקורי, אמין, מעניין, לא פלקטי
לא נדוש, לא משעמם, לא פאשיסטי ולא מסריח מפרסום
.מאות סרטים ורעיונות חלפו לי בראש
  .היו כמה פתרונות לא רעים, אבל לא רע, זה לא טוב
  .לא הרגשתי שיש לי את זה
וכשהעבודה שלך היא רעיונאות ואתה לא מפצח את הרעיון
  ,וקובעים לך ישיבה ביום ראשון על הבוקר
  .אתה לא יכול להשאיר את הדבר הזה בבית
גם אם באותו הסופשבוע, אתה נוסע למלון דן תל-אביב, יחד עם עוד זוג חברים
:זה הולך איתך בכל רגע, כל הזמן, לכל מקום
.במכונית, ברמזור, במלון וגם במל ומישל, האיטלקיה האינטימית והרומנטית, אליה יצאנו
.הגענו אליה ברגל מהמלון
.היה קר
.טפטוף זרזיפי ליווה אותנו עד המסעדה
.נכנסנו. התיישבנו
  .חמימות ביתית ונעימה פשטה בגופנו. הזמנו
.המנות היו מעודנות, הטעמים נפלאים, היין עבד
  .שתינו הרבה, קשקשנו הרבה. ארבעה אנשים. סוף שבוע אחד. בלי ילדים
.השעה אחת הגיעה תוך שניה
  .כל הסועדים האחרים כבר הלכו
.נשארנו אחרונים, רפיסה מוכרת של אחרי חוויה מענגת
  .השף ועוזרו יוצאים מהמטבח, מצטרפים לברמן ולמלצרית, ליד הבר
  .סוגרים את הערב עם השקת משקה אחרון
  .באוויר נינוחות משכרת
  .דיברנו איתם. אנשים נעימים. צעירים
  .הברמן שם שיר מסכם. מגביר את הווליום
  .בתוך השקט הקסום שמסביב,החלו לרחף צליליו הרכים של פסנתר
  .מד וורלד. ביצוע שקט, אינטימי, מינימליסטי
  .דיברנו על השיר. על הביצוע היפה
.לא זכרנו מי המבצע
.סיכמנו שכשנגיע למלון אחפש ביוטיוב
  .ממילא מחכה לי עוד לילה ארוך של חיפושים אחרים
  .נפרדנו לשלום ממל, ממישל, מהחוויה שעברנו
  .הטפטוף הזרזיפי חיכה לנו שוב
  .צעדנו בשלווה
  .מולנו חולפים צעירים מלאי מרץ שהולכים בקבוצות לקרוע את העיר
  .נכנסנו למלון. לובי. מעלית. פרידה מהחברים. מסדרון. מספר על הדלת. חדר
.מתפשטים בלאות של אחרי
.פותח מחשב. יוטיוב
.מקליד מד וורלד
  .רשימה ארוכה של ביצועים לשיר, עולה. מרפרף על הרשימה
  .מקליק על אחד הלינקים, בערך השישי או השביעי. כתוב עליו מד וורלד – גארי ג'ולס
  .הקליפ מתחיל. נשמע צלצול של בית ספר וצלילי פסנתר רכים מתחילים לרחף בחדר
.בינגו. זה זה. זה גארי ג'ולס
.זה המבצע ממל ומישל
  .איזה כיף
  .טלי מהמיטה שומעת ומחייכת
  .אני ממשיך לצפות בקליפ
  .לפתע נעצרת לי הנשימה. צמרמורת עולה במעלה הגב, מתפשטת לאיטה
:אני לא מאמין
  ,בקליפ, אנשים נותנים ידיים ויוצרים שרשרות אנושיות שונות
בצורות שונות: פרצוף של ילד ששערו מתנפנף, מכונית שגלגליה מסתובבים, כלב, גלים בים, אוניה בים, אימג'ים אנושיים, בסיסיים, והכל בשוט מצלמה אחד, איטי ומרחף. והקליפ קסום. מינימליסטי, יומיומי, נוגע ברגש
  .והוא פשוט. פשוט ויפה. זהו. זה פוצח. אתה פשוט יודע שזה זה
  .קורא מהר לטלי, מראה לה את הקליפ. היא נדהמת
  .והכל כל כך ברור. הרעיון, הפיתוח שלו, הפרזנטציה
  ,יש מה להראות ביום ראשון בבוקר
  ,ואז כשאתה מעכל את הרגע ונרגע
  ,אתה חושב שוב על המקריות שבחיים
  .על טלפתיה, על פאראפסיכולוגיה, על רוחניות, על השכינה
וזה בכלל לא חשוב שאחר כך גילינו שעשו כבר פרסומת כזאת בדיוק לחברת תקשורת בחו"ל. פרסומת מקסימה אגב, בדיוק כמו שדמיינתי את שלנו
  .וירדנו בצער מהרעיון הזה
וזה בכלל לא חשוב שהלקוח בכלל לא העלה שום קמפיין בסוף, כי מה שחשוב הוא שלנצחאנצור
.את הרגע המזוכך הנדיר הזה
.הרגע שבו הפציע לי מד וורלד, ככה פתאום באמצע החיים
  ,אבל זה לא הכל. כי לאחר חודשיים בערך
  .הציג לי סטודנט במכללת ספיר, את פרוייקט הסיום שלו
.מיותר לציין מה היה השיר שנבחר ללוות את העבודה הזאת

שיווק התקווה

Wed, 30 Sep 2009 12:36:39 -0800

אני רוצה את זה
  אני חולם על זה
  אני כמה לזה
  אני חושק בזה
אני משתוקק לזה
!תקווה
.מותג טוב מוכר לאנשים תקווה
.תנו להם תקווה וקניתם אותם
,אנשים לנצח יקוו למשהו
.תמיד יחשקו במשהו שאין להם
,כל הרעיונות הגדולים
,כל המנהיגים הגדולים
,כל המותגים הגדולים

.כולם ניצחו, כי הם מכרו להמונים תקווה
,תקווה לעולם טוב יותר
,תקווה לשקט
,cool תקווה להיות
,תקווה להיות עשיר
,תקווה להיות מפורסם
,תקווה להיות חופשי
  .תקווה להיות מאושר
תקווה היא מילה רגשית, אמוציונלית
.המקבילה הרציונלית שלה היא המילה צורך
אנשי ההייטק, הסטארט-אפ והטכנולוגיה, ממציאים מוצרים ורעיונות שעונים על צורך
.לאנשים רציונליים קל יותר להבין את המילה צורך
.קשה להם יותר להבין או להתחבר למילה תקווה
.ומצד שני, המילה 'צורך' נעדרת רגש
כאשר שתי המילים הללו ייפגשו, כאשר הצורך יפגוש את התקווה והשכל יפגוש את הלב, יווצר ניצוץ
.אנשים יקבלו מענה משני הכיוונים - גם הרציונלי וגם האמוציונלי
.ואז הם יזדהו
.ואז הם יקנו
.ככה פשוט

.תשאלו את אובאמה

תנו כבוד לדף הלבן

Wed, 30 Sep 2009 12:30:40 -0800

.דף לבן. חלק, נקי, מושלם
.תנו כבוד לדף הלבן

שיר, סיפור, אגדה, סימפוניה, ציור, פוסט
הכל מתחיל בדף הלבן

נוצה, עיפרון, עט, מכחול, טוש, מקלדת
כלי הכתיבה משתנה אבל הדף הלבן לעולם נשאר

דאלי, פיקאסו, ביאליק, טולקין, מוצארט, עגנון,טרנטינו
ואן גוך, בטהובן, דה וינצ'י, גרוסמן

.כולם התחילו אצלו, אצל הדף הלבן

.אז בפעם הבאה שאתם ניגשים אליו, תנו לו כבוד

.כי הוא לא סתם דף לבן

?שילמתי כל כך הרבה על הסלבריטי, אז שלא יראו אותו

Wed, 30 Sep 2009 12:14:59 -0800

במודה העכשווית שהולכת בפרסום הישראלי
של 'קח-לך-סלבריטי-פנוי-שלם-לו-בוחטות-של-כסף
,ועשית-לעצמך-חיים-קלים-מול-הלקוח
.כמה כיף להיזכר, לראות וללמוד איך עובדים נכון עם סלב
בעוד שבפרסומות בארץ, הסלב מופיע מתחילת
הפרסומת ועד סופה, מהסיבה הידועה של 'שילמתי-כל-כך-הרבה-כסף-על
הסלבריטי-הזה-אז-שיראו-אותו-כמה-שיותר-בפרסומת-שלי'
יש גם דוגמאות אחרות: כמו זו של סמארט למשל
אני בטוח שאת הפרסומת הזאת יזכרו יותר טוב
מפרסומות אחרות, בהן המפורסם מופיע לאורך כל הפרסומת: היא אמיתית אמינה, נוגעת, מרגשת ובעיקר, היא לא הופכת את הסלב
.לדובר של המוצר או המפרסם
.שתי דקות של תענוג צרוף

.סמארט וואן

הצייד עם הפינצטה

Wed, 30 Sep 2009 11:41:17 -0800

ערב. חוץ. חצר ביתי
אני יושב, השרב עומד
בצד, מפכפך לו פכפוך של מים, למעלה, ירח מלא תלוי לו בשמים
רחש זבובים וברחשים באוויר
אני דרוך. אני יודע שהוא שם, מתעופף לו, במרחב האינסופי של המחשבות
אני מכיר אותו, מכיר אותו כל כך טוב אבל אני לא יודע מהי התחפושת אותה יעטה על עצמו הפעם קשה מאד לתפוס אותו הוא חמקמק מאד, חלקלק מאד. הוא זריז, שובב, טיזר לא קטן. אבל משהו באוויר אומר לי שהוא קרוב מאד. כמעט אפשר להריח אותו.. אני מרגיש שהוא כאן איפשהו. אני אורב לו כבר כמה ימים עם הפינצטה"ליד הפנס. תמתין לו ליד הפנס.
הם אוהבים אור החבר'ה האלה, שם אתה תתפוס אותו". פתאום הכל שקט.
האויר לא זז. הכל קופא במקום "ססססטטטט" שריקה חדה.
חרב סמוראי יוצאת בהבזק מתכת מנדן בחטף, כמו צפרדע ששולחת את לשונה אל החרק
אני שולח את ידי קדימה לעברו,אצבעותיי אוחזות בפינצטה תופסות אותו בין אצבעותיה שלה.
הוא מפרפר. אני לא מוותר. מהדק את האחיזה ומקרב את הפינצטה אל עיניי
.כמו רופא אני סורק, סוקר את המקרה שלפניי
.דיאגנוזה. פרוגנוזהמסתכל עליו טוב טוב. מסובב אותו מכל הכיוונים
.מביט עליו מלמטה, מהצד, מלמעלה, בוחן אותו מכל הזויות האפשריות
מריח אותו, ממשש אותו בזהירות עם האצבע, מרגיש את הדופק שלומקרב את הפה.
נוגע בו עם קצה הלשון. מממ.. טעים. כן. זה הוא
תפסתי אותו. הוא חי. הוא שלי. יששש, באותו הרגע מתרחשת, הצפה צונאמית אדירה ולא מוסברת
של חום, קור, דופק מואץ, דפיקות לב ורעידותכזאת מין הרגשה.
של מאות מיליוני קצרים חשמליים המתפוצצים כמו מופע זיקוקים מרהיב בתוך הראש והגוף
.יחד עם עשרות אלפי נורות מהבהבות בכל הצבעים האפשריים

.אין איש רעיונות שלא מכיר את ההרגשה, שלא מכור לתחושה
.לחלקיק השנייה הזה, לשבריר הרגע הזה

.הרגע שבו הוא הצליח לתפוס רעיון